מהו הסטודיו?
סטודיו בטיפול ובחינוך הוא סביבת עבודה שמעניקה רשות. הרשות להיות, להסתקרן, לחקור, ללמוד, בעיקר את עצמי.
סטודיו הוא מטבח.
מה שיהפוך את התהליך לטיפולי, חינוכי, אינדבידואלי לצייר, לקבוצה בבית ספר, זה אופן השימוש וההבנה של מי שמנהל את המפגש.
אותו חלל סטודיו יכול להיות סביבה ללימוד רישום מודל, לשיעור סריגה, לטיפול פרטני, לטיפול קבוצתי, ליום הולדת לילדים, לישיבת צוות.
זה כמו מטבח שילד לומד בו לראשונה לטגן חביתה והוריו מצידם, מכינים ארוחה מורכבת של שש מנות.
כלומר, הסטודיו הוא מכל גמיש שיכול להתאים את עצמו לכל מיני צרכים ואנשים.
העולם הוא הסטודיו הגדול מכולם והוא נברא ביום הראשון: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ".
בסטודיו פתוח, מצופה מהילד, מהתלמיד, לנקוט עמדה מתמשכת, לבחור חומר, פעולות בו ומיקום.
המטרה בגישת עבודה כזו היא ליצור עצמאות ותהליכים ארוכי טווח שהיוצר הוא האחראי עליהם.
תהליך כזה דורש חניכה אישית לכל ילד, כאשר מספר שעורים מתנהלים במקביל והם כמספר הילדים המשתתפים.
אם את חדשה לתכנים האלה, זה נראה מסובך, אך בפועל כאשר תכירי יותר את מה שייצטבר בספריה זו תראי שזה אפשרי ואף קל יותר מהדרך המסורתית של הכתבת נושא אחיד לכולם.
זה מחייב הבנת משמעותו של כל חומר על איכויותיו הרוחניות והתפעוליות.
כמו כן יש חשיבות קריטית להתבוננות עומק על כל ילד [הגרעין הרוחני] על מנת לסייע לו לפתח תהליך משמעותי.
ישנה התנהלות חברתית של למידה הדדית, סיוע ועבודות קבוצתיות. ישנה הרבה משחקיות, חקרנות והתוצר אינו מטרה מרכזית.
הצילום ממרחב בין כיתות גן ברג'יו אמיליה – וגם זה סטודיו.
הצילום מתוך אוסף הצילומים של רג'יו אמיליה