תלייה, תצוגה, מה תולים בכיתת אמנות ובכלל בבית ספר, בקהילה?
ההחלטה מה לתלות על קיר היא המשך לחשיבת העומק של המורה והיא אמורה לשקף את מה שהילדים עסוקים בו, בגן, בבית ספר, בחוג.
התלייה קשורה ישירות להבנה שלה, מה היא רוצה להנכיח לילדים, להורים ולצוות לדיון נוסף. זה קשור למושג REVISIT בגישת רג'יו אמילה.
כל מה שתלוי נמצא שם כסיכום ביניים וכשלב להתבוננות נוספת. כלומר, זה אינו בהכרח הישג!
"כל עבודה היא במה לעבודה הבאה" כבר אמר פיקאסו.
זו אכן הזדמנות נהדרת נוספת לתת לתהליכים להבשיל ולקבל עוד הקשרים. זו שיחה מתמשכת גם מבחינה ויזואלית.
זה כלי ללמידה ולא קישוט.
ולכן, כאשר אתן תולות אתן אמורות לענות לעצמכן על השאלה: למה אני תולה את האסופה הזו עכשיו? מה המטרות שלי?
ולכן תתלי סדרה, אוסף התנסות בחומר מסויים שמנכיחות את תהליך הלמידה.
תנכיחי תהליך למידה של חומר, נושא, רעיון [לא בהכרח עבודות – גם ניסיונות ופרגמנטים] עם הסברים כתובים בצד מה היה בתהליך, מה אמרו הילדים, מה הם למדו – כי יש לכך חשיבות עצומה. כי זה נותן מקום כבוד לתהליכיות וללמידה וזה מלמד אוריינות ויזואלית את כל בית הספר ואת כל הצוות וההורים, אם שולחים להם צילומים של קיר כזה עם טקסט מאיר עיניים של המורה לאמנות. זה מוציא את העוקץ של יפה-לא יפה, נכון לא נכון ויש מקום לכולם
תלייה כזו יכולה להיעשות בזמן קצר מאד בפרוזדור, בכיתת האם, בחדר המורים וניתן להחליף בתדירות.
