כמויות, או הנטייה של הסטודיו להפוך למחסן
שאלה למארגנות הסטודיו החרוצות:
האם כל מה שאני מגישה על מדפים פתוחים הוא מספיק מגוון, ומצד שני לא עודף?
כמה סטים של טושים באמת נחוצים אצלי בסטודיו? כמה קופסאות גירי שמן?
אחת חדשה ואחת משומשת זה מספיק? אחת מסודרת ומאורגנת ואחת מבולגנת -זה טווח מספיק?
האם כל חבילת הנייר החדשה אמורה להיות מונחת על המדף בסטודיו? אולי עדיף להגיש 30 ניירות והשאר יחכה חדש וצחור במחסן?
מתי מדף או מצבור בסטודיו הופך מהגשה מזמינה למחסן?
למורות לאמנות ולמטפלות יש לעיתים נטייה להרעיף אהבה על מטופלים ותלמידים באמצעות "כמויות". הזמנת חומרים והם מקסימים ומפתים ואת רוצה לחלוק את השמחה שלך ולכן את פותחת הכל ומניחה.
ואנחנו לא תמיד ערות להבדל הדק שבין מגוון לכמות. למשל: עפרונות צבעוניים -יש נמסים במים ויש כאלה שלא, יש רכים וקשים. אבל האם יש צורך בכל המגוון? וכמה כפילויות של אותו סוג באמת נחוצות?
צבעי גואש: למה כל הקנייה האחרונה שלי בחוץ ולא באחסון? מספיק אחד מכל צבע ואפילו זו שאלה. אם את זו שממלאה את הכוסות -למה הם צריכים להיות בחוץ? בפועל הרי לא ממלאים בכל רגע ממילא. אין לך עודף מקום? שיהיה על מגש בארון זמין לשימוש.
ומבחינה פדגוגית וטיפולית – מה יוצר העודף?
מהתצפיות שלי – נראה שהרבה פעמים – עודף מוביל לחוסר שקט ובלבול. ואז ילד לוקח יותר ממה שבעצם נחוץ לו. חוש הבחירה שלו השתבש והוא "טורף", מבלגן, לא זהיר וכמובן לא מכבד ולא מחזיר למקום. זה מזמין תחושה בולמית.
שלא במכוון זה יוצר גם לפעמים הרגשת זלזול ובזבוז במה ששייך לכלל. אין תחושה שזו מתנה עם כוונה, אלא משהו שניתן לחמוד ולקחת – לגזול.
לעיתים רואים את התופעה הזו גם מול נצנצים, מול פונפונים ומנקי מקטרות – הרבה פעמים חומרים תעשייתיים צבעוניים מציפים תחושות כאלו.
עודף מתבטא לפעמים גם במילוי יתר עד גדותיו של המכל שהכנו.
הילד הראשון שיגש לחטט במכל עמוס מדי, יפזר את הכפתורים, את הניירות הקטנים שהנחת בקפידה. כשזה קורה, זה לרוב סימן שיש שם כמות גדולה מדי. חיפוש בתוך המכל אינו אמור לגרום לחומרים "לגלוש". ולכן, שימי פחות וגם, ואולי ניתן בכלל לחלק במחיצה מיכל כזה לשני סוגים של חומר?
והערה נוספת לגבי מספריים: כמה להניח על שולחן לחמישה ילדים? הייתי מניחה שלושה על מנת ליצור שיתופי פעולה, והזדמנות לאימון בסבלנות ולשיתופי פעולה.
הגשה מדוייקת מכוונת לבחירה אישית טובה יותר ולא מבלבלת. הגשת בופה מזין יוצרת ריכוז והעמקה. זו שפה גופנית.
אז מה תעשי?
התבונני מחדש בסטודיו שלך, בכל מדף בנפרד וצלמי אותו.
ותשאלי את עצמך" האם זה שייך באמת להגשה עשירה ומגוונת, או שיש כאן עודף?
תשני ותצלמי שוב.
פוסט נוסף בעניין הזה: קן לציפור
הקמת סטודיו או ארגון מחדש מעניין אותך? לינק להסבר והזמנה וירטואלית לסטודיו שלי.