לצמוח כפדגוגית מתוך הקורנה

איך ניתן להפוך ממורה [לאמנות] שמכינה תכנים מראש – לפדגוגית שמלווה תהליכים אישיים?

איך עוברים מהוראת תכנים לפדגוגיה לשמה? 

איך מתייחסים לזמן הלא נוח הזה, כהזדמנות ללמידה עצמית עמוקה שתלווה אותך אחר כך? 

במציאות של יולי 2020, לפנינו שני מצבים: הראשון הוא שהילדים בביתם מעבר למסך. המצב השני הוא שלילדים שמגיעים לבית הספר יש המון הגבלות בסטודיו, או שהם בכלל לומדים רק בכיתות האם.

אתייחס לשני המצבים: מה עושים מולם ואיתם בימים אלה?

האפשרות הראשונה: הילדים בבית והתקשורת היא דרך מסכים. 

שולחים מייל להורים שמסביר את הכללים שלך. רוב ההורים ישמחו, כי מה שתציעי, יהיה טוב לכל המשפחה. 

יהיה כתוב בו משהו כזה:

לאור המצב המתמשך של בידוד בבתים, אני רוצה להציע תהליך עבודה שיאפשר לילד שלכם לחקור בעצמו פרוייקט [גם] באמנות שהוא יבחר להתמקד בו. זה יאפשר לו לבחור באופן עצמאי, להעמיק בתהליך אישי, להתמודד עם קשיים שעולים, ולהיות יצירתי. אלה איכויות חשובות לחייו מעבר לאמנות או כל תוכן למידה אחר! 

במפגשי הזום הכיתתיים, נדבר על הנושאים שנבחרו ואכוון את הילדים מרחוק ואציע הצעות מיוחדות על פי התהליך האישי. 

מה צריך בשביל זה בבית?

איזור -פינה -קופסה.

תחליטו ביחד איפה יקרה תהליך הלמידה של הילד. שולחן עבודה? פינה במרפסת?

הילד אמור לרכז בקופסת קרטון את חומריו. זה הסטודיו שלו והוא אחראי עליו. הוא יכניס לשם את מה שהוא צריך לנושא שלו. אולי הוא יאסוף משהו לתוכו שאינו חומרי אמנות? אבנים? צדפים? זרעים? קטעי עיתונים ותמונות? זכוכית מגדלת? 

החליטו עם הילד איפה נמצא מאגר הנייר הנקי של הבית ואיפה מניחים עבודות גמורות.

החליטו ביחד גם על קיר תצוגה וגם מדף לעבודות תלת ממד.

אם תהיה החלטה מראש על המקומות – לא יהיה בלגן וימנעו ריבים מיותרים. 

לכל אח ואחות קופסת סטודיו משלהם.

המטרה היא ללמוד ללמוד באופן עצמאי ואישי. זה תהליך שהוא הרבה מעבר ללימודי אמנות! זה כלי שילך עם הילד שלכם לתמיד. ולכן אם נראה להם שמה שמעסיק אותו ואותה, נוגע לתחום דעת שמוכר לכם – דברו על כך ושתפו אותו!

במפגשי זום שבועיים נשתף בעבודות ואיך היה לנו. יתכן ויהיה לי רעיון מתאים לתרום במיוחד לילדכם – ואומר לו ולה במפגש או אכתוב לכם.

עד כאן המייל להורים.

ומה קורה במפגשי הזום? מה המטרה שלהם?

זו קודם כל פגישה של הילדים עם עצמם! זה עונה על צורך רגשי – חברתי.

וזו חגיגה קטנה: מה עשיתם השבוע? איך היה? מה היה קל? קשה? הסתקרנות, שיתוף ועידוד.

המוטו הוא: "כל ילד הוא ילד אחר". אתן רוצות להדגיש מגוון, אתן יכולות להראות הקשרים לתולדות אמנות, לטכניקות ביחס למה שהןם עשו.

ניתן להראות דברים מטבע, גאוגרפיה וגם מתמטיקה – כל גוף ידע יכול להתאים.

אפשר אולי ליצור התחלת מפגש עם טקסט קבוע? שיר מסויים?

זה מפגש חברתי שמעודד עשייה ואפטימיות.

ואיך את תתנהלי מול המגוון?

הנה טבלה בסיסית שלתוכה תוכלי להכניס את הידע המצטבר שלך. 

הטבלה הזו תאסוף את פירות הלמידה והדרך המצטברת של הילדים ושלך.

הנה, את כבר עכשיו לומדת לצפות ולתעד!

ומה יצמיח בך תהליך כזה? 

תהליך כזה יצמיח בך אמון עמוק ביצירתיות של ילדים. את תיחשפי לשמחת חיים שלהם, לעצמאות, ליכולות שלהם לעזור גם מרחוק לחברים, תגלי יצירתיות. גם בתוכך. 

האמון שלך בהם ובך כלומדים ביחד יגדל. 

שתפי בטבלה הזו מורים אחדים בצוות. כל מורה יכול לעשות בה התאמות. יתכן שיהיו ילדים שיותר מתאים להם ליווי של מורה מתחום דעת אחר.

ויתכן שבהשראתך, כל בית הספר יעבור לעבוד כך… 

עבודה באופן זה בצוות, תיצור תחושת משמעות ושייכות בתוך הבלבול ואי הוודאות שמלווה את כולנו. 

האפשרות השנייה: הילדים באים לבית הספר בתנאים מגבילים, מה עושים?

ושוב, תנאי ההגבלה יכולים להיות כר נרחב להפרייה. כמו שמלמדים לבגרויות וילד בוחר נושא – גם פה, ניתן לעשות אותו דבר, כמו שתיארתי למעלה. הילדים ייכנסו לתהליך אישי של נושא שנתי מתפתח, ואת [עם הצוות?] תלווי אותם. 

ספר סקיצות הוא כלי חשוב בתהליך אישי, קופסת נעליים לחומרים נאספים, קלמר. 

בכיתות: מאפשרים מרחק מתאים ומנסים לעבוד הרבה בחוץ – תנצלו את החצרות, ואם יש טבע מסביב -כדאי!

כדאי למצוא בתוך הצוות עוד מחנכים ויחד לבחון [בזום?] מה מתאים לאיזה ילד וליצור גשרים והקשרים בין נושאים.

מורה למדעים, המורה לחשבון, המורה לספורט -כולם יכולים להתרם ולתרום ללמידה של כל ילדי בית הספר. לסייע להם לפתח תהליכים ארוכי טווח ועצמאיים. 

זו דרך עבודה שמתאימה לכל מורה באשר הוא! זה לא קשור רק לאמנות. 

ולסיכום: מהו התפקיד שלך?

את מניעה מהלך בינך לבין תלמידיך ואויל גם של עוד אנשי צוות ואף בית הספר כולו.

את אוספת לטבלאות מה שאת לומדת וצופה בו.

את יוצרת ליווי רלוונטי דרך כל גוף ידע שיש לך, דרך שיתופי פעולה בצוות, עם הורים.

את תומכת ומציעה תכנים. את מקשרת בין צרכים שאת מזהה אצל הילדים לתכנים ולאנשים מעולמך שמכירים נושא שמעסיק ילד. 

את מסייעת להם להתרחב וללמוד בעצמם.

וכדאי גם לאסוף לפלטפורמה משותפת מה שאתם עושים, כאשר הם עצמם יכולים להעלות לשם חומרים משלהם.

התיעוד על פלטפורמה אינטרנטית ישמש אתכם גם לקראת תערוכה מרשימה ביותר לזמן שאחרי. 

. 

מה יקרה לך כמורה?

ירד ממך מתח עצום של צורך לעסוק בניחושים מה מעניין אותם.

במקום זאת, תלמדי המון גם על עצמך. תכירי את הילדים באמת, תגלי בתוכך יצירתיות, סיפוק ומשמעות.

יכנסו לחייך גופי דעת שלא חלמת עליהם. כל זה יכול לקרות בצוות עם חלקו או כולו. תאספו את המידע במה ילדים עוסקים -תעשו ישיבות זום ותמשיכו לתמוך בהם. השעורים המובנים יצטמצמו למה שצריך באמת.

ואם תעבדו כך בצוות, יווצר עוגן רגשי, תמיכה והפרייה הדדית בתקופה קשה. אתם תהפכו לקהילת פדגוגים!

אתם בעצם עומדים לעבור מהלך לכיוון של בית ספר הומניסטי, מכיל והרבה יותר גמיש בזכות הצימצום והתנאים הקשים.

זו הזדמנות נפלאה שחבל לא להשתמש בה ללימוד הזה. 

זו גם ההזדמנות להבין מהו הגרעין הרוחני של כל ילד.

צילום ראשי: הלית שחם