ילדים קולוריסטים
הנכדים שלי מאד אוהבים לבוא לסטודיו ליצור.
הם בוחרים עם מה ואיפה לעבוד: בשולחן החול, על קיר הגואש או על השולחן הגדול. אני צופה בהם או עובדת בפינה אחרת של הסטודיו. הם עצמאים, ולכל אחד מהם יש כתב יד אישי ותחומי עניין, והם מכבדים ואוהבים את זה את עבודתו של זה למרות שהם שונים.
הבכור אוהב לערבב ולמרוח צבעים והוא משקיע הרבה כוח במילוי דפים עם צבע גואש.
הוא ילד קולוריסטי.
ילדים קולוריסטים מתעניינים בפעולות הגוף, בכתמי צבע, בערבובים חושניים, במקצבים ואורנמנטיקה. הם לא בהכרח מתעניינים בציור דימויים. החלק הקוגניטיבי הזה מתפתח אצלם מחוץ לנייר! הם יותר מתעניינים במה החומר עושה, בחושיות שלו בפעולות שהם עושים עליו ואיתו – ופחות בדימויים כמו איש או בית.
בכל כיתה, יש ילדים אחדים כאלה.
ואלה הילדים שיותר קשה להם לפעמים בגנים ובבתי הספר- מכיון שהם לא מציירים דימויים על פי צפיות הסביבה. גננות ומורות קצת במבוכה מול התופעה.
ילדים המציירים דימויים יקבלו מחמאות מהגננת ומהסבים [תראה, הוא צייר איש!], בעוד שאל הקולוריסטים
יקראו בשם חיבה פיקאסו וישוו אותם לחבריהם ולאחיהם.
והם מרגישים ונפגעים.
הילד הקולוריסט חזר יום אחד מהגן ואמר: יעל אמרה לי שאני מצייר לא יפה כי אני יוצא מהקווים.
הוא סיפר שהם מילאו דפים מודפסים עם ציורים.
– ומה אמרת לה?
– לא אמרתי כלום.
היה שקט והוא היה מאד עצוב.
– בת כמה יעל?
– בת ארבע.
– היא מורה לציור כמו סבתא?
– לא
-אז בינתיים היא יודעת רק מה שהיא יודעת ואני אסביר לך משהו שאתה יכול לספר לה ולילדים בגן: כל ילד הוא ילד אחר ויש גם כל מיני צורות ציור, אחרת לא היו מוזיאונים ותערוכות. למשל, יש סוגי ציורים שקוראים להם "ציורים מופשטים" כי אין שם סוס או בית. אלה כתמים וניסיונות בצבע ובקווים כמו שאתה אוהב לעשות.
גם סבתא שלך מציירת ככה והעבודות שלה אפילו היו במוזיאון. תגיד ליעל שלא חייבים למלא בין הקווים ואפשר לצייר גם עליהם. כל ילד וילדה הם המלך או המלכה של הציור שלהם והם מחליטים. יעל אוהבת לצייר בתוך הקווים, כמו בת דודתך וזה ממש יופי – אבל היא לא קובעת לאחרים כי אין כלל אחד לכולם.
בן 5.6
בביקור הבא הוא סיפר לי שיעל מהגן גם היא התחילה לכסות את הקווים בצבעים למרות שלרוב היא בתוך הקווים.
בן 6.1
בן 6.6
בן 9.7
בן 10
היום הוא בן 12. מאז שהיה פעוט, הוא התעניין מאוד בבישול, והוא גם מנגן בתופים. ניתן לומר שמה שמשותף לעשיות שלו זו הצטברות. התווספות של חומרים על ניירות, במטבח בחיתוך ולישה לתוך סירים, ואיסוף מקצבים בנגינה. כל אלה מהווים מטפורה שמסמנת משהו מהגרעין רוחני שלו.
בן 9.7
בן 10.6
עבור ילדים קולוריסטים החומר, הניסיונות בו החושניות הם לב העניין. אם יש לכם ילד כזה הוא זקוק לחיזוק מיוחד מול המערכת שלרוב לא רואה את היופי באופן הביטוי הזה.
פוסט זה הוא חלק מפרוייקט משותף עם רוברטה פוצ'י, וסוזאן אקסלסון לחלוקת ידע לפחות ארבע שפות.
הפוסט בשוודית ואנגלית נמצא בבלוג Interaction Imagination
באיטלקית הוא נמצא בבלוג: Roberta Pucci Lab
יתכן שיעניינו אותך גם הפוסטים האלה: