מהו תפקיד המורה לאמנות?

למה כל כך חשוב שלמורה לאמנות יהיו סטודיו וחומרים?

למה כל מנהלת צריכה מורה לאמנות וסטודיו בבית הספר שלה?

אם הייתי מנהלת בית ספר, המורה הראשונה שהייתי בוחרת בקפידה היא המורה לאמנות!

ואלה הסיבות:

1. כי היא מתקשרת דרך "מאה השפות של הילד" [לוריס מלאגוצי]. כלומר, היא מכירה כל ילד: את כוחותיו, יכולותיו, קשריו החברתיים, ויש לה מערכת יחסים טבעית של אמון ועשייה משמחת. בסטודיו שלה בו יש הרבה בחירות אישיות וכללים מכבדים. יש המולת יצירה, ויש שינוי לטובה ביחסים בין הילדים. הם יותר משתפים ומלמדים זה את זה. יש הדדיות וטוב לב. התחרותיות והציניות נמסים, יש מקום להרבה יותר לבוא לידי ביטוי.

2. מורה לאמנות יוזמת מנכיחה בעיקר תהליכים ופחות הישגים. ולכן, היא תתלה עבודות של כולם, לא רק של המוכשרים.

3. לוחות התלייה שגם הם הטריטוריות שלה מחוץ לסטודיו, מציגים תהליכים ומקבצים של עבודות. אלה מראים להורים ולמורים ולכל הילדים מה נוצר. היא תציג עבודות על פי סוגי חומרים, על פי נושאים שעלו מן הילדים שמעסיקים אותם. בכל פעם שיהיה גוף עבודות – היא תציג את האוסף. לצד התצוגה יהיה הסבר שמתווך את התהליך למורים, להורים ולשאר הילדים.

4. היא תכין מצגות של תהליכי למידה קבוצתיים ותשלח לצוות, להורים ואולי גם תרצה בפניהם. היא תתווך את העשייה שלה ושל הילדים – היא תיתן הקשרים והמשמעות.

5. מורה לאמנות תנהל את ממלכת הסטודיו ותליות בית הספר כהדהודים לתהליכים. בנוסף, היא תעודד ותנחה כיצד כל מחנכת כיתה יכולה ליצור סטודיו קטן בכיתתה: שולחן או שניים בפינה לרישום, עם מראה, עם גירים לילדים שזקוקים לנוח רגע או סתם ליצור שם בזמן שיעור גאוגרפיה. היצירה תהפוך לחלק מכל כיתה, בכל הפרוזדורים תוצגנה עבודות.

6. מורה לאמנות עם הבנה פדגוגית רחבה, יוזמת שיתופי פעולה עם מורים אחרים בצוות, כי היא רוצה להעצים ולהרחיב את מאה השפות של הילדים. ולכן למשל, למשל אם ילד מתעניין בחיות  היא תדבר על כך עם המורה לביולוגיה והנושא הזה אולי יעלה גם בהקשר המדעי.

7. בחדר המורים היא תתפעל בקול רם מהילד שהכי קשה איתו ותספר כמה מדהים הוא יוצר אצלה. בכך היא תשנה סטיגמות כלפיו. היא אולי תציל אותו מהדימוי הקשה שדבק בו.

ואלה התכנים העמוקים בהם היא עוסקת: סקרנות, חקרנות, כבוד הדדי וכבוד לרכוש, הרגלי עבודה, למידה הדדית, סקרנות ומרחב לצמיחה אישית וסובלנות לאחרות וגם טכניקות ואמנות.

את כל אלה היא מתווכת לצוות, להורים ולילדים.

כלומר, מורה לאמנות טובה היא נכס להנהלה ולצוות.

במצב כזה תהליכי היצירה הטבעיים יזלגו לכל עבר ויראו בכל בית הספר.

באווירה הזו ניתן ללמוד טוב יותר גם מקצועות אחרים. אוירה כזו עשויה גם להשפיע על ההורים והקהילה בכלל.

כמנהלת בית ספר זה מה שהייתי רוצה אצלי. דמות שהיא קטליזטור, שקוראת חומרים ותהליכי ביטוי, מישהי עם ראש ולב גדולים.

ולכן, רק טבעי שלמורה כזו הייתי נותנת בהכרח את כל המשאבים על מנת שזה יקרה: סטודיו גדול, כיור, חומרים, יותר שעות עבודה וקבוצות קטנות.

אז כל מי שמתחילה מפחות מסטודיו – או סטודיו קטן – שתתחיל להנכיח את עצמה בבית הספר – שתוכיח שאי אפשר בלעדיה ולא על ידי ציורי תפאורות במו ידיה, אלא על ידי תהליכי חינוך ותיווך של הילדים.

ארנו שטרן המציא את חדר הגואש בזמן מלחמת העולם השנייה בפריז.

על פי גישתו תפקיד המורה לאמנות הוא לתמוך בתהליך מבחינה טכנית: לנעוץ נייר לקיר, לסייע בלקיחת צבע אם צריך

ולא לחוות דעות על עצם העבודה. כל אחד, בכל גיל,  עובד בנחת על פי גילו ורצונותיו מתוך איפשור – וגם זו חווית הרשות.

ראה גם פוסט: מהן מטרות הסטודיו הפתוח