מחשבות על הצעה לצייר פרח – רוברטה פוצ'י וסוזאן אקסלסון
בבקשה הביטו בתמונה העליונה: היא מציגה הגשה אופיינית בגישת רג'יו אמיליה לילדי גן.
מה הרושם הראשוני שלך?
דעתי היא שאנחנו לא יכולים לדעת אם זה משמעותי או מעניין את הילדים אם אנחנו לא יודעים דבר על ההקשר של ההצעה הזו.
למה להציע לילדים לצייר פרח? מה קדם להגשה הזו? מה הייתה מערכת היחסים בין הילדים לפרח הזה? על פי התשובות נוכל לברר: למה לבחור בכלי ציור מתאימים.
ולכן, הייתי קודם כל מתבוננת בפרח עם הילדים. אם התצפית אכן מראה שהילדים מעוניינים למשל בגוונים שונים, כנראה שהייתי בוחרת חומרי אמנות מתאימים שקל לערבב בהם גוונים, ולא טושים. למשל, צבעי גואש, צבעי מים או גירי שמן.
אם העניין שלהם היה הצורה, אז אולי הייתי מציעה רק עיפרון רגיל, ואז המוקד היה לראות גודל וצורה ולא צבע. או שפשוט הייתי נותנת לילדים לפרש את הפרח בעצמם – לבחור כרצונם חומרי אמנות שונים כי אולי עצם הפרשנות היתה מעסיקה אותם.
אם במקום זאת המטרה היא לתמוך בילד עם קושי בתהליך יצירה או בתקשורת או בצורך מסוים אחר, ההצעה בתמונה אולי עשויה להתאים. לעיתים בחירה מוגבלת יכולה להועיל ולתמוך בילד וגם ללמוד כיצד הוא בוחר כאשר הוא מוצף מאד. המגבלה הזו תוסר כאשר לא יהיה בה צורך.
יופי הוא היבט חשוב אבל הצעה יפה למראה אינה מספיקה ולא יכולה לאפשר תהליך משמעותי אם זה לא מתחבר לחוויה של הילד.
אתם מוזמנים לשתף בחוויות שלכם על הצעות דומות של ציור פרח (או נושא צמחי אחר):
מדוע בחרת בו? כיצד הגיבו הילדים?
פוסט זה הוא חלק מפרוייקט עולמי משותף בארבע שפות עם סוזאן אקסלון [שבדית ואנגלית] ורוברטה פוצ'י [איטלקית].