הדבקות והצטברויות של חומרים וחפצים כפריזמה על התבוננות הנפש
בתקופת הקורונה ניתן היה לחזות בתופעה עולמית שנבעה מאי ודאות וחרדה. צף צורך כמעט רפלקסבי ברחבי העולם, להשליט סדרים בסביבת הבית; לארגן את ארון הבגדים, למיין ספרים ולוותר על חלקם, לברור מזונות במזווה ולאחד את העדשים לצנצנות מתאימות לפי צבעים. רבים ורבות סרגו, רקמו, צבעו קירות ושתלו גינות.
פעולות מיון, סיווג וחיבור לרצפים ומקבצים – עשויות לבטא גם צורך נפשי להגיב לחרדה על ידי תחושת שליטה לפחות במציאות קטנה ואפשרית. גם פעולות חזרתיות ומצטרפות כמו סריגת צעיף, קיפול ומיון בגדים לפי צבע, ניפוי ערימת מסמכים, שתילת ערוגת תבלינים, מרגיעים אותנו ומספקים מאד. מציאת כל הגרביים החסרות וסידורם לפי צבעים במגירתם מבטאת השתלטות על כאוס שמתוגמל בסיפוק ורוגע. פעולות היוצר משרטטות זמנים: עבר, הווה ועתיד – ולכן המעשה הזה גם מכיל אופטימיות, משמעות ואף תקוה לזמנים טובים יותר. זו ספירלה שנבנית בטווח זמן.
תַּפּוּחֵ֣י זָ֭הָב בְּמַשְׂכִּיּ֣וֹת כָּ֑סֶף
דָּ֝בָ֗ר דָּבֻ֥ר עַל־אׇפְנָֽיו׃
משלי, כה יא
ועתה, בתקופת המלחמה 2023-4, כשהחרדה ואי הוודאות והאימה עצומים – מטפלות באמנות מדווחות שהן שמות לב לעיסוק מוגבר ביצירת סדרים חדשים על ידי הדבקות, חיבורים וצירופים בין חומרים בכמויות ואופנים שלא נראו לפני כן. הן מספרות על שימוש בחיבורים של קופסאות קרטונים, הדבקת קולאז'ים, יצירת יומני אמנות, בניית פסיפסים. מסקינטייפ והדבקים כולם בשימוש נרחב, ודבק חם עובד המון. חפצים הוצמדו גם על ידי לחיצה לתוך גושי פלסטלינה. גם את עבודות הטקסטיל למיניהן ניתן לראות בהקשר זה, שכן, גם הן מבטאות תהליך וצורך דומה של הצטרפות והצטברות חלקים קטנים לשלם גדול. ולכן זו אינה מקריות שריקמות וסריגות הפכו באופן ספונטני למפגשים קבוצתיים בהרבה קהילות.
תופעות יצירת הסדרים שראינו בתקופת הקורונה מקבלות במלחמה הקשרים נוספים. נתבונן על עולם המחברים שנוכחיים כמרכזיים בימים אלה.
מה משמעותם בסטודיו של המטפלת באמנות? מה הם מייצגים?
"על המדף בסטודיו ישנה משפחה מיוחדת של כלי עבודה וחומרים שאני מכנה "מחברים, מפרידים, מודדים". הם קרויים כך על פי הפעולה שהם מזמנים, מקרבים ומרחיקים. דוגמאות למחברים: שדכן, דבקים, אטבים, מהדקים; דוגמאות למפרידים: מספריים, סכיני חיתוך; דוגמאות למודדים [תת־סוג של מפרידים]: מחוגה, משולש, סרגלים. הקו שנוצר מפריד בין אזורים שונים על הנייר. מעבר למעשה הטכני, כל מחבר ומפריד טומן בחובו גם עולם רגשי מטפורי המבטא איכות של קשר או גשר עם הזולת."
סטודיו טוב דיו, נונה אורבך, רסלינג, 2019, עמוד 88
המחברים ומפרידים הם אמצעי טכני לקירוב בין עצמים. לצד זה כל אחד מהם נושא גם משמעויות סימבוליות, תרבותיות, נפשיות וביוגרפיות. לכל כלי מחבר, יש שפה פנימית משלו. ולכן, הפעולה המסויימת שנעשית בכל חומר או כלי מבטאת, הרבה פעמים, מערכות רגשיות ואיכויות זיקה שונות גם בין אדם לזולתו. כל מחבר מזמין פעולות אופייניות, לדוגמה: סלוטייפ נדבק לנייר. הסרתו היא פעולת תלישה, מריטה, שמשאירה את איזור המפגש מחוספס ודק, פצוע. מהדק סיכות מחורר בנמרצות את הניירות בשני חורים ועובר לנייר הבא וסוגר בכוח על קבוצת ניירות כחבילה מאוגדת באמצעות סיכת ברזל.
הדבקה או חירור הן עוצמות ואיכויות שונות מאד של זיקה בין שניים. נייר הדבק מבקש להיצמד. זו התחברות עדינה ואיטית יותר מסיכת שדכן מתכית שמכריחה באחת ניירות להתחבר בעוצמה של נעיצת ברזל.
ועוד: כאשר נפרק את החיבורים, הנייר ישאר מחוספס ודק יותר. ואילו הנייר שחורר – החורים שבו יתרחבו עם הוצאת הסיכות שננעצו לתוכו והניירות יתקמטו מעצם פעולת ההפרדה. הפגימה תהיה הרבה יותר אלימה.
מטפלת הכינה במרכז השולחן מחברים שונים: מחט וחוט, סיכת ביטחון, חוטי ברזל, חוט שפגט, מסקיטייפ, סלוטייפ, דבק נוזלי, שדכן, אטב, מסרגה. היוצרים התבקשו לבחור מחבר אחד ולשוטט איתו בין המדפים ולחפש משהו לחבר אליו וליצור משהו עם שניהם ביחד.
נראה מה קרה למחברים שונים שנפגשו עם אותו מחובר:
שתי משתתפות בחרו במחברים בעלי אלמנט אורך משותף: האחת בחרה חוט ברזל חלוד והשנייה חוט שפגט. שתיהן בחרו בדף נייר שמינית גיליון בגוון קרמי, 90 גרם.
זו שבחרה בחוט השפגט גללה את הנייר למגילה והקיפה אותה בחוט הרך וקשרה קשר כפול.
זו שבחרה בחוט הברזל, יצרה קפלים בנייר ואחר כך חוררה אותו בקצה החוט הקשיח והחלוד. הנייר גם התקמט בעיקר סביב החורים. היא השחילה
את חוט המתכת דרך החורים ויצרה מעין מבנה. כלומר, כוח חוט הברזל הכריח את הנייר "להיעמד".
מה ההבדל בין שתי העבודות?
העבודה הראשונה היא ליפוף, חיבוק והתאמת התנועה הפנימית המתעגלת שטבעית לחוט וגם לנייר. התנועתיות המשותפת של שני החומרים מהדהדת זו את זו במרחב.
לעומת זאת הזיקה בין חוט המתכת לנייר שבו נוצר חירור, מעבירה תחושת החדרה והכפפה של כוח לתוך נייר על מנת שיענה לצורה כלשהי. כלומר, עוצמת חוט הברזל הקשיח – מבטאת קשר שאינו דיאלוגי, אלא יותר כוחני.
מה ניתן להבין מכך?
כל מחבר ומחובר מבטאים איכויות של קשר בין עצמים, כאשר לכל אחד מהם שפה פנימית משל עצמם והביחד יוצר דיאלוג. הבחירות משקפות לרוב גם משהו מהתכנים והאיכויות הרגשיות שלנו. הגוף מדבר את הנפש. ולכן, כשאנו כיוצרים משוטטים בסטודיו, באופן אינטואיטיבי ללא מילים והמשגה נבחר לרוב את מה שהכי מתאים לאותו רגע כאמצעי לביטוי הנפש. הבחירות האלה לרוב מדוייקות. נבחר בכלי והחומר שיסייעו לנו להתבטא באמצעות איכויותיו גם אם אין לנו ההמשגה של התהליך.
פעולות הגוף והחומרים ייצרו כוריאוגרפיה ויהיו מתואמים ושלובים לצרכי הנפש.
פעולות והמעשים בחומרים אלה גם ביטויי רגש ומחשבה ומערכות יחסים עתיקים, ביוגרפיה ומטפורות ארכיטיפיות כפי שאנו חווים אותן מתחת למילים.
יחסי הסמיכות והזיקה שלובים זה בזה.
אלה כלים שלובים.
……..מרץ 2023 חודש שישי למלחמה