מחברים מפרידים מודדים
"על המדף בסטודיו ישנה משפחה מיוחדת של כלי עבודה וחומרים שאני מכנה "מחברים, מפרידים, מודדים". הם קרויים כך על פי הפעולה שהם מזמנים, מקרבים ומרחיקים.
דוגמאות למחברים: שדכן, דבקים, אטבים, מהדקים;
דוגמאות למפרידים: מספריים, סכיני חיתוך;
דוגמאות למודדים [תת־סוג של מפרידים]: מחוגה, משולש, סרגלים. הקו שנוצר מפריד בין אזורים שונים על הנייר. מעבר למעשה הטכני, כל מחבר ומפריד טומן בחובו גם עולם רגשי מטפורי המבטא איכות של קשר או גשר עם הזולת."
אמצעים שמחברים או מפרידים מייצגים גם מערכות רגש בין אדם לזולתו. מטפלת באמנות תשים לב אם המטופל בוחר בעיקר נייר דבק שקוף, מאסקנטייפ או דבק נוזלי. כתצפית מצטברת יהיה לזה הקשר כלשהו לחיי הנפש שלו.
אני מציעה להבחין בין סוגי מחברים. זו אינה רק אפשרות טכנית לחיבור בין עצמים, אלא יש להם משמעות טכנית, סימבולית ואישית. כל מחבר מזמין פעולות אופייניות, הוא גם עשוי מחומר שיש לו הקשרים הסטוריים, תרבותיים אישיים ואף מיתולוגיים.
סיכה מתפצלת
סיכה זו מצמידה כמה ניירות בנקודה אחת על ידי חירור. על ידי כיפוף המוטות הגמישים, והצמדתם בגב הדפים יתאפשר להם להסתובב על צירם.
החומר: מתכת: מן האדמה.
אסוציאציות תרבויות: עולם משרדי מערבי.
סיכה משרדית
הסיכה מצמידה ניירות בקצות נייר. גמישה וניתן לפתוח אותה ולהשתמש בו כמו חוט. הוא גם יכול לחורר.
החומר: מתכת: מן האדמה.
אסוציאציות תרבויות: עולם משרדי מערבי.
חוט ברזל דק
החוט גמיש ויכול לקבל כל צורה. יכול לחורר נייר. הוא יותר גמיש לאפשרויות מאלה שלפניו.
החומר: מתכת: מן האדמה.
אסוציאציות תרבויות: עולם תעשייתי
שלושת המחברים עשויים מתכת.
השלב הבא של חקירת משמעות החפץ הנבחר תהיה חיפוש מתכת במיתולוגיות שונות, ושם נגלה עולמות רבים. ממליצה מאד לבדוק זאת, לפחות בויקיפדיה. זה מציף המון עושר שיוכל לאפשר לכן גישה קרובה יותר למי שמשתמש בחומר הזה, במיוחד למטפלת באמנות.
כלומר – כשאבחר מחבר אחשוב גם על משמעות החומר מבחינה תרבותית ומיתולוגית, וגם על הקשרים אישיים משפחתיים של המטופל או התלמיד.
כמו שכבר ניתן להבין, חוט מתכת שייך לעולם התעשייה.
לעומתו חוט כותנה או צמר שייך למשפחת הטקסטיל, ויש לו משמעות רגשית וזיכרון בגוף; הוא מהדהד לגופנו הקשרים של בגד, תפירה, ריקמה, רכות. זיכרון שקשור בגוף כשומר ומחמם.
ולכן חומרי חיבור שאגיש אמורים לעבור פריזמה דייקנית וחקרנית של כל מה שמייצג את החפץ, החומר. הפעולות הטבעיות שהוא מזמין, ומאיזה עולם תרבות הוא מגיע. הבחירות שלנו יותאמו למה שנדמה לנו אינטואיטיבית שמתאים לקהל היעד שלנו.
האם מתאים חוט טקסטילי כאמצעי חיבור או אולי חוט ברזל?
מחשבות אלה קשורות גם לתרגיל מעטפות פותחות מתוך "רוח החומר", אורבך גלקין, הוצאת אח, 1997 – שיש עליו דיונים רבים בקהילת / ביקורי סטודיו . בצילום דוגמה לבחירת חומרים לתרגיל המעטפה על ידי הלית שחם.