הגרעין הרוחני של סיגלית לנדאו
כל אדם הוא חד פעמי: אוסף תכונותיו, רצונותיו ופעולותיו יוצרים צירוף ייחודי, ועל כן גם הסימנים שישאיר בחומרים יהיו מיוחדים לו.
מתחת לאישי מונחת מפה ארכטיפלית אוניברסלית. לוונפלד, רודה קלוג ומלכה האס זיהו וסימנו אותה בכתביהם.
לתופעה הזו אני קוראת הגרעין הרוחני של היוצר.
כלומר, הגרעין הרוחני הוא מיפוי אוניברסלי שעליו מונח פירוש אישי חד פעמי של כל אינדבידואל.
המהות התמציתית הזו תתפתח לאורך השנים אצל כל יוצר אם תינתן לכך ההזדמנות.
העבודות בפוסט הזה כולן של סיגלית לנדאו ומדגימות את הרעיון.
את הציור vזה ראיתי באגף הנוער במוזיאון ישראל לפני כמה שנים. הוא צוייר על ידה בגיל ארבע, כשהיתה שם בחוג ציור.
הוא הזכיר לי מיד את הוידאו המפורסם שלה – DeadSee, 2005.
שימו לב לכיוון המנדלה המצויירת של האמנית שפונה שמאלה, בדיוק כפי שנפרש מעגל האבטיחים.
אותו דבר קורה בתרשים ההכנה לוידאו מ- 2004.
הההבנה הזו של מהות הגרעין הרוחני, זו חוויה מאד מעשירה לגבי ההבנה של תהליך התהוותו של אמן.
וגם, אם אעקוב אחרי עצמי [או ילדי] מגיל צעיר למי שאני היום זו חוויה עוצמתית ומכוננת. זה עשוי להשפיע עמוקות על יצירה האישית שלך בין אם היא בחומר, בהוראה או בטיפול.
זה יוצר תחושת ביטחון שהנפש יודעת את הדרך ויש הגיון פואטי שמתהווה ומתעשר, גם אם הוא נסתר מעינינו.
מציעה לחפש ציורי ילדות שלכן, של מכרים, של אמנים אהובים ולשים ללב להקשרים כאלה, למוטיבים חוזרים.
מיון פנומנולוגי יסייע כאן, למשל: איכויות קו, בחירת גוונים, צורות, מרקמים אופיניים, קומפוזיציות חוזרות, חומר מצע, דימויים, וכו.
אלה אינם "ניתוחים פסיכולוגיים" אלא רק התבוננות רק במה יש שם. לרוב יש קשר שאותו רואים בדיעבד במבט אחורה גם בעבודות מהגן.
עוד בעניין:
גם על הגרעין הרוחני של גקסון פולוק ניתן לקרוא כאן: