מה הקשר בין סטודיו פתוח לדמוקרטיה?

מה הקשר בין סטודיו פתוח לדמוקרטיה?

הסטודיו הוא כלי ומכל.

הוא מקום להיות. מקום לבחירות אישיות, מקום ללמוד טכניקות, ללמוד תולדות אמנות, ללמוד מחברים וללמד חברים.

הסטודיו הוא מרחב חברתי  – ולכן היעד העמוק ביותר שלו בבתי הספר הוא ליצור חברה, קהילה מתפקדת וטובה יותר.

וזה הרבה מעבר ללימוד אמנות.

הסטודיו הוא כלי ללימוד דמוקרטיה. 

הוא מלמד אותי מי אני, וגם להיות אדם בחברה.

 

 

איך?

משתתפי המרחב נעשים קשובים יותר לחומרים ולחפצים שניתנים להם ושזה אינו מובן מאליו: המורה לאמנות סידרה את המרחב והכינה אותו עבורם. היא מיינה חומרים לסוגים ומשפחות, ערכה מרכזי שולחן, טאטאה ותלתה ניירות על קיר הגואש. שמרה על העבודות שלהם ואכסנה אותן במדפים.

מורה לאמנות מקשיבה בכל חושיה לתהליכי היצירה מגיבה ותומכת בהם. לפעמים היא תציע לילד חומר, מכחול גדול יותר. לפעמים היא תכין מצגת על אמן מסוים או נושא רלוונטי. לפעמים היא תכין הגשת חומרים מפתיעה. 

בכל מעשיה יש כוונה!

זו נתינה עם כוונה.

ולכל אחד ואחת יש הזדמנות ליצירת לתהליך אישי ולצידו גם לזולתו!

המרחב בו אני פועל, אינו רק שלי – אני חלק מחברה שלימה. יש חברים ומורים, ויש בינינו התייחסויות וקשרים, רגשות ומחשבות שצריכים להילקח בחשבון.

אני לא לבד בעולם, אני חלק משלם. אני לומדת לבטא את דעתי ולהתייחס לזולתי, כפי שארצה שיתייחסו אלי.

 

תו זמיר

 

אני מקבלת ותורמת ובכך מרגישה משמעותית. [אדלר]

ולכן יכול להיווצר מגוון דעות והשקפות, סובלנות ורכות!

בסדנה במיוחד, נוכחת כוונת נתינה והדדיות. יש העצמה אישית ויש התייחסות חברתית.

ואלה מטרות החינוך באופן המזוקק ביותר, והן היעד הגבוה ביותר מעבר לתכני האמנות הספציפיים.

סטודיו טוב דיו, נונה אורבך, טיפול באמנות, חינוך לאמנות, https://thegoodenoughstudio.com/He/

ניתן לומר שקהילת סטודיו שמתנהלת כך, מתאמנת כל העת ולומדת מהי חיברות ומהי דמוקרטיה.

זו העבודה העמוקה ביותר של סטודיו בבית ספר – ליצור דגם מעשי יומיומי חברתי מגוון וסובלני, של שונויות עשירות ומעשירות.

מורה לאמנות כמנהיגה פדגוגית, תוכל לשתף עמדה זו עם הצוות ולהשפיע כך על כל בית הספר.