מהי אמנות מלכלכת? מדוע מורים מתעבים בלגן? סוזאן אקסלסון

מהי אמנות מלכלכת? מדוע מורים מתעבים בלגן? סוזאן אקסלסון

אמנות מבולגנת ומלכלכת יכולה להיות,  למשל, חתיכות נייר זעירות מפוזרות לכל עבר, חימר מרוח, מים שנשפכו, כתמים, או כל חומר הדורש עבודת ניקוי אחרי הפעולה. האופן שבו אנו רואים את תהליך הניקוי ישפיע על מרחב הפעולה שנציע לילדים. והאופן שבו ילדים נכללים בתהליכי ניקוי ופינוי  – ישפיע גם על כמה הם  יהיו מעורבים ויעסקו בחומרים.

פעם בסוף יום, בגן הייתה רק גננת אחת. ילד אחד ישב לבדו ליד שולחן החושים שהיו בו הרבה עדשים ישנות. הוא כנראה נהנה מאוד מפיזורם בכל מקום גם לכיוונם של המדפים הגבוהים. בדמיוני ראיתי כיצד הוא משליך אותם כמו אבקת פיות, רוקד ונהנה.

למחרת כשהגעתי ראיתי שהחדר כולו מכוסה בשכבה דקה של עדשים. . . מהרצפה למדף הגבוה ביותר. זה היה מרשים ופריך מתחת לרגליים.

נשמתי.

זה היה רגעים ספורים לפני מפגש הבוקר שבו אנו אוכלים פירות ומדברים על היום שלנו. ברוגע שמעתי מהמורה מה קרה אתמול, ואת הסלידה הברורה שלה מ"שולחן החושים המבולגן" ומהחלטתם "ללמד אותי לקח" על ידי השארת הבלגן במקום לסדר אותו, או ליידע אותי. 

ניגשתי לילד ואמרתי לו בפשטות: "זה נראה כאילו היה לך הרבה כיף אתמול, אבל היום אני זקוקה לך שתבוא לעזור לי לסדר את הכיף שלך כדי שכולנו נוכל להיפגש ביחד".

ניקינו יחד, וגם חבריו באו לעזור.

שאלתי אם הוא נהנה מתהליך הפיזור. הוא הניד בראשו, מה שהפתיע אותי, כי העוצמה של כיסוי העדשים של כל החדר הצביעה אחרת, תהיתי אם תגובת המורה השנייה גרמה לילד להתבייש במה שנחווה כהנאה עצומה.

לא כעסתי כלל ולא הייתי מתוסכלת, כי הוא שיחק ולמד ונוספה לכך מעורבות בסידור ובניקיון. במקום עונש ואשמה הוא למד אחריות, ואולי בעתיד יעשה בלגן קטן יותר…

או, כפי שהצעתי, מהפכות גדולות עושים בחוץ עם חומרים טבעיים.  פיזור עלי סתיו בחוץ לא צריך לנקות.

לכן זה כל כך חשוב לכלול את הילדים גם בתהליך הפנוי. יש להם את הזכות לעשות בלגן, אבל יש להם גם אחריות – האחריות צריכה תמיד להיות ביחס ליכולת של הילד ובגרותו.

הנה כמה הצעות גדולות וקטנות ליצירה חושית מבולגנת, שיכולים לסייע לך לחשוב על האפשרויות שלך.

עבדתי במקומות בהם לא הרשו לי לעשות בלגן על הרצפה, אפילו לא בסטודיו, ומצאתי דרכים להתגבר על כך על ידי פרישת וילונות מקלחת או סדינים על הרצפה. כך הילדים לא ירגישו מוגבלים על ידי החרדה שלי.

.כתמים עם מים צבעוניים. השתמשתי בחלק הפנימי של טושים כדי לצבוע מים. הנחתי את הצנצנות על מגש כדי למזער את התפשטות הבלגן הרטוב

 

מתן אפשרות לבלגן, מאפשר תגליות חדשות. לדוגמה, צבע יוצר סימנים לא רק בצביעה, אלא גם כאשר מגרדים אותו.

 

 

ניתן ליהנות גם ממריחת צבע על מברשת שיניים, והכנסת נייר לתוך קופסת קרטון ושם בפנים להתיז עליו בכיוונים רבים. זה נשאר בקופסא וממזער טיפות בחלל הכיתה.

  

לפעמים ביחד, לפעמים לבד.

יש צורך למצוא דרכים מגוונות לחקור וליהנות באופן מלא. אם אין לי כיור בקרבת מקום, אדאג שתהיה לי קערה גדולה עם מי סבון ומגבות לילדים להתנקות, במקום להשאיר שבילי צבע בין הסטודיו לכיורים.

אמנות מבולגנת "נקייה"

ניתן להשתמש בכדור מתכת ומגנט כדי לאפשר סוג מבולגן של אמנות שלא גורמת לכלוך.

הדפסים שנעשים מכתמי צבע שמשמרים עבודה מתאימים לילדים שקשה להתלכלך.

אני תמיד מחפשת דרכים ליצור סביבות מתאימות לכל הילדים – גם לאלה שצריכים הרבה חושיות רבה וגם ליצור מענה לילדים זה מעורר בהם חרדה. 

ציור גוף מלא הוא העדפה עקבית של הילדים לאורך השנים. עשיתי זאת בדרכים רבות בפנים ובחוץ, ותמיד יש דיאלוגים עם ההורים של בגדי הילדים, על ציפיות ללכלוך וניקוי.

פעם עבדתי עם ילד בהיר שיער שמרח צבע כחול בשערו שהפך ירוק ונשאר כך גם אחרי כמה שטיפות. זה היה מקור לחשש ולשעשוע של הוריו. בדיוק כפי שאספתי את בנותיי אחרי יום יער מוכתמות במיץ אוכמניות על פניהן,  כי הם "עשו" צבעי איפור. רגע של שעשוע התחלף במהרה בתחושת חשש, כי הייתי מודעת לכך שכולם ברכבת התחתית ינעצו עיניים בתאומות הסגולות שלי המחייכות מאוזן לאוזן.

במילים פשוטות. אנו צריכים להרגיש בנוח עם בלגן, כתמים ולכלוך,  כי זה עומד לקרות. כמה גדול הוא יהיה, זה תלוי בגישה שלך.

זה לא יחס פשוט של "יותר בלגן זה יותר כיף"…  מדובר בחופש לחקור חומרים, ולפעמים זה יכול לעשות אי סדרים ולכלוך וכתמים, אבל לא תמיד.

כמוכן, חופש של ילד אחד יכול להגביל ילד אחר – כך שמציאת איזון בין חופש לבלגן הוא מה שאנו אמורים להרהר בו.

 

פוסט זה הוא חלק מפרוייקט משותף עם רוברטה פוצ'י, וסוזאן אקסלסון  לחלוקת ידע לפחות ארבע שפות.

Grammar of Drawing

 אינסטגרם 

הפוסט בשוודית ואנגלית נמצא בבלוג Interaction Imagination

באיטלקית הוא נמצא בבלוג:  Roberta Pucci Lab