מהם חומרי הסטודיו הנחוצים בימינו?

כשאנו מדמיינים סטודיו לאומנות, התמונה הרווחת שתצוף בתודעתנו היא צבעים, מכחולים, ניירות וחימר. אבל מאז המאה ה-20 צורות הביטוי באמנות הן הרבה יותר מגוונות, ובעצם כל חומר יכול לשמש ליצירה. ולמרות שזה כך בעולם האמנות, בסטודיואים שלנו לטיפול ולחינוך, יש איזה צמצום והשימוש הוא בעיקר בחומרים מסורתיים. 

קתרין היילנד מוון, מצוטטת בספרי "סטודיו טוב דיו" – אומרת ושואלת כך:  

מכיוון שחומרים הם המרכיבים שדרכם ניתנת משמעות ותקשורת בהקשר של טיפול באמנות, הבנתם על ידי המטפל היא היבט משמעותי בזהותו המקצועית. מה משמעותם של חומרים? מהן התיאוריות שעל פיהן מחליט מטפל באמנות איזה חומר יבחר להגיש למטופל? או איזו אסופת חומרים יציג, שמהם יבחר המטופל? כיצד המטפל באמנות מפרש את המשמעויות של בחירת המטופל ואת אופן השימוש שלו בחומרים שבחר? 

כל חומר וחפץ, עשויים לבטא רגשות, מחשבות, אסוציאציות – זה עושר עצום שיכול לסייע מאד בטיפול וגם בחינוך. זה גם יכול לפוגג את המתח סביב עניין הרישום והציור. כמעט כל מטופל שפגשתי ביטא אי נוחות סביב יודע – לא יודע לצייר. זו אי נוחות שאנשים סוחבים מילדות. זה מפריע לזרימה בטיפול ובהוראה ומבטא תחושת חוסר ערך. בקלות רבה ניתן לקבל השראה והרשאה מעולם האמנות ולהכניס לסטודיו הרבה יותר חומרים. 

אז מה אוספים ואיך ממיינים?

מעבר לחומרים המסורתיים, כדאי שיוצעו בו נציגים של חומרי העולם.  

את החומרים הנאספים אני ממיינת לשתי קטגוריות מרכזיות: חומרי תעשייה ומיחזור, וחומרי טבע. 

קטגורית חומרי המחזור והתעשיה תכיל תת משפחות: משפחת המתכת, הפלסטיק, העץ. הקטגוריה הזו תכלול גם חוטים מתעשייה. 

כמובן שכל מטפל ומורה יאסוף דברים שהוא יותר מחובר אליהם, כי גם פה יש בחירה אישית. אצלי למשל, הפלסטיק מופיע במינונים מצומצמים כמיכלים קטנים, פקקים, מכסים, שברי משחקים להדבקות. אין אצלי קלקר ואני לא קונה יותר נצנצים. מבחינה אקולוגית זה נראה לי בעייתי והנזק עולה על התועלת. לעומת זאת, כחובבת נייר, יש שלוש מגירות עם שפע סוגים של ניירות. אני מכירה מטפלות באמנות שיש אצלן מרחב לנגרות וגם לפסיפס כי זה מבוסס על העניין האישי שלהן. 

הקטגוריה השנייה, חומרי הטבע תכלול: חומרים מצמחים, מהאדמה ומהים. וגם פה יהיה מיון לזרעים, ענפים, אבנים, צדפים. ואוספים במידה כי הצדפים שייכים בעצם לים. 

בין החומרים הנאספים יש גם תת משפחה ואלה חפצים מעובדים. 

לאחרונה קיבלתי קופסה עם שאריות עץ חום אדמדמם שהיו פעם חביות יין. הן פורקו לפסים ארוכים והפכו לרצפת סטודיו ליוגה.

זה סיפור רב דורי של חומר. אולי לא אשתף בזה אף מטופל –  אבל אני מחזיקה אותו בתוכי.  

             בתבנית עוגה זו נאספו חפצי מתכת שיצאו משימוש. הם יכולים לקבל חיים שניים כחלק אסמבלאז'. 

כפתורים מחזיקים סיפורים מאד עוצמתיים. לכל כפתור יש סיפור. כל כפתור היה מחובר לבגד והבגד שהיה שייך למישהו. אם מטופל בא עם היסטוריה משפחתית של הגירה, שואה, פרידה – כפתור יכול להחזיק בתוכו משמעות. 

 חומר או חפץ מדבר בשפה פנימית משלו, והוא מייצג משהו בעולם, והוא מראה פנימית שלנו. 

שימוש בחפצים וחומרים שאינם מסורתיים מאד משחרר את היוצרים. 

מי שמביע מתח סביב יצירה, אציע לו כבר במפגש הראשון; לבחור כל דבר מהמדפים, בין אם יעשה איתו משהו או לא. 

 –  תאסוף מה שהידיים שלך רוצות ותניח כאן על השולחן. 

התהליך הזה מלווה בדרך כלל בתחושת הקלה: הנה דרך לביטוי שאינה דורשת שום מיומנות. 

עצם הבחירה, סדר ההנחה של החפצים, הקומפוזיציה, זה סיפור. אני מתייחסת לזה כתמונה של שולחן חול. ואז נתבונן ביחד ולאט לאט נראה מה המשמעות של העשייה הזו. אצלם את השולחן כי העבודה הזאת היא כמו החלום הראשון באנליזה, או החפץ הראשון שנבחר לשולחן חול. המשמעות שתתבהר בהמשך הדרך. 

הגישה המורחבת הזו לחומרים יכולה לאפשר ליוצרים נינוחות ופתיחות רבה יותר בטיפול ובחינוך. ויותר מכך, אני מציעה להזמין מטפלים ותלמידים להביא חומר שמעניין אותם לחדש לעצמם וגם לאחרים. 

היה לי מטופל שמצא קרע של רשת חלון חלודה ומשומשת והחל לעבוד איתה. 

היו הרבה אופנים להתבונן על החומר הזה ובדרך בה עבד הגמישות שלו, העמימות והשקיפות, החלודה, המתכתיות  ששולחת אותנו למשמעויות יונגיאניות של מתכת.  

מכיוון שהוא היה זקוק ליותר רשת ממה שהיה אצלי, הצעתי שיחפש גם הוא השבוע. ולמפגש הבא הוא הביא כמה רשתות חלודות שמצא. 

לבקשה שלי שיחפש גם הוא הייתה מטרה טיפולית. אבל, מאז חשבתי שזה יכול להיות רעיון טוב להציע מדי פעם למטופלים לחפש בסביבתם חומרים שמדברים אליהם ולהביאם. לפעמים גם עודדתי להשאיר מהחומר במדפים הכלליים ולא רק למגירה שלהם. כמובן שלכל התערבות כזו יש ערך חברתי טיפולי.  

בחינוך זה רצוי כנוהל של הסטודיו – שילדים יביאו חומרים שהם אוהבים גם לטובת הכלל. 

כולנו מעצבים ביחד בבואת סטודיו שנוצרת גם מהחומרים שנאספים על ידי עוד משתתפים  – המייצגים פנים שונות ומגוונות. 

ליווי הקמה או ארגון סטודיו כאן